×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ט״ותנ״ך
א֣
אָ
(א)  אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖הא לֵאמֹ֑ר אַל⁠־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ (ב) וַיֹּ֣אמֶרב אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙יֱ⁠־⁠הֹוִה֙ מַה⁠־תִּתֶּן⁠־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן⁠־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃ (ג) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן⁠־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃ (ד) וְהִנֵּ֨ה דְבַר⁠־יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי⁠־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃ (ה) וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט⁠־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָהג וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם⁠־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃ (ו) וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑הי⁠־⁠הֹוָ֑הד וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃ (ז) {ששי} וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת⁠־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ח) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־⁠הֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּהה׃ (ט) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ (י) וַיִּֽקַּֽח⁠־ל֣וֹ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ⁠־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת⁠־הַצִּפֹּ֖רו לֹ֥א בָתָֽר׃ (יא) וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל⁠־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃ (יב) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל⁠־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ (יג) וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי⁠־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ (יד) וְגַ֧ם אֶת⁠־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי⁠־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ (טו) וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל⁠־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ (טז) וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא⁠־שָׁלֵ֛םז עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד⁠־הֵֽנָּה׃ (יז) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ (יח) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶת⁠־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת⁠־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד⁠־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר⁠־פְּרָֽת׃ (יט) אֶת⁠־הַקֵּינִי֙ וְאֶת⁠־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ (כ) וְאֶת⁠־הַחִתִּ֥י וְאֶת⁠־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת⁠־הָרְפָאִֽים׃ (כא) וְאֶת⁠־הָֽאֱמֹרִי֙ח וְאֶת⁠־הַֽכְּנַעֲנִ֔יט וְאֶת⁠־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת⁠־הַיְבוּסִֽי׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בַּֽמַּחֲזֶ֖ה ל=בַּֽמַּחֲזֶ֖ה בגעיה ימנית
ב וַיֹּ֣אמֶר =ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וַיֹּ֣אמֶּר (דגש מיותר באות מ"ם) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערת דותן
ג הַשָּׁמַ֗יְמָה =ל,ש,ש1,ק3,ה (נקודה אחת לטעם רביע), וכמו כן בעוד כתבי⁠־היד הספרדים (פריז 25 ותנ"ך ליסבון)
• ו,ש2,דפוסים=הַשָּׁמַ֔יְמָה (שתי נקודות לטעם זקף קטן) וכמו כן ברוב התיגאן (כולל כתבי⁠־יד של הסופר בניה ובניו דוד ויוסף, ובדפוס הראשון של התאג')
ד בַּֽיהֹוָ֑הי⁠־⁠הֹוָ֑ה ל=בַּֽיהוָ֑הי⁠־⁠הוָ֑ה בגעיה ימנית
ה אִֽירָשֶֽׁנָּה ל=אִֽירָשֶֽׁנָּה בגעיה ימנית
ו וְאֶת⁠־הַצִּפֹּ֖ר =ש,ש1?,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל,ש1?=וְאֶת⁠־הַצִפֹּ֖ר (חסר דגש באות צד"י)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
ז כִּ֧י לֹא⁠־שָׁלֵ֛ם =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=כ֧י לא שלם דרגא תביר? כן>
ח וְאֶת⁠־הָֽאֱמֹרִי֙ ל=וְאֶת⁠־הָֽאֱמֹרִי֙ בגעיה ימנית
ט וְאֶת⁠־הַֽכְּנַעֲנִ֔י ל=וְאֶת⁠־הַֽכְּנַעֲנִ֔י בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) במחזה – במראות הנבואה. [וספר חזיון אברהם, שהכריעם אברהם והתפלל על בניו תפלות.]⁠א וטעם אנכי מגן לך – אנכי הייתי מגן לך והצלתיך מיד המלכים. גם אתן לך שכר רב שנדבה רוחך להושיע בן אחיך במתי מעט ונשענת עלי. (ב) ויו״ד ערירי – כיו״ד אכזרי, וסר ממלת ערירים יהיוב (ויקרא כ׳:כ״א), [בתג עמי לאכזר (איכה ד׳:ג׳)].⁠ד וטעם ערירי כדברי [עקילס].⁠ה משק ביתי – על משקל: מכס, והוא מפועלי הכפל, מגזרת: שוקק בו (ישעיהו ל״ג:ד׳), כטעם: דבק. ומלת ובןו – מושכת עצמה ואחרת עמה. וזה טעמה: ובן משק ביתי הוא בן דמשק הוא אליעזר. (ד) ממעיך – כנוי לאבר, כעניין היותו קרוב. (ו) צדקה – כמו: וצדקה תהיה לנו (דברים ו׳:כ״ה), וצדק ומשפט אחים. רק בדברי קדמונינו ז״ל דרך צדקה אחרת. (ז) אשר הוצאתיך מאור כשדים – לעד כי פרשת לך לך היתה שםז כאשר פרשתיו (ראב״ע בראשית פירוש ראשון י״ב:א׳), לא בחרן. (ח) ואברהם האמין בשם (בראשית ט״ו:ו׳), כי בנו יירשנו. ועל ירושת הארץ בקש אות, כאשר עשה גדעון (שופטים ו׳:י״ז). ועוד: כי טעם שבועת השם שיהיה הדבר בלא תנאי, כי כלל נבואות הם על תנאי. והנה לא חטא אברהם בעבור שבקש לכרות לו ברית. (ט) משלשת – יש אומרים: שלש עזים. והישר בעיני: בת שלש שנים. ואיל – הוא הכבש הגדול. וגוזל – בן יונה, כי מאלה הנזכרים לבדם בבהמה ובעוף העולות וכל קרבן. (י) ויבתר – חתכם והפרידם, וכמוהו: על הרי בתר (שיר השירים ב׳:י״ז), בין בתריו (ירמיהו ל״ד:י״ח). ויתן איש בתרו – דע כי מלת איש כמו: בעל, וכן: איש מלחמה (שמות ט״ו:ג׳), והאיש גבריאל (דניאל ט׳:כ״א), ופירוש בעל כמו: עצם הדבר,⁠ח וכן: איש בליעל (שמואל ב כ׳:א׳) סמוך, גם כן בחיות וביריעות [ובכרובים: ופניהם איש אל אחיו (שמות כ״ה:כ׳),]⁠ט אשה אל אחותה (שמות כ״ו:ג׳). נתן כל בתר איש לקראת חבירו – כי הבהמה והאדם שניםי המה. הצפור לא בתר – התור והגוזל, כי צפור שם כלל [לעופות, והגוזל שם כלל לאפרוחים, וכן: על גוזליו ירחף (דברים ל״ב:י״א).]⁠יא (יא) העיט – העוף, וכן: העיט צבוע נחלתי לי (ירמיהו י״ב:ט׳), [קורא ממזרח עיט (ישעיהו מ״ו:י״א), ידעו עיט (איוב כ״ח:ז׳), גם מלת עיט שם כלל לעופות.]⁠יב על הפגרים – על הגופות. וישב – בדגשות השי״ן תחת הנו״ן המבולע, [רוח י״י נשבהיג בו (ישעיהו מ׳:ז׳), שלם].⁠יד וטעמו: יגרש וישלח מהפגרים. וכן: ישב רוחו יזלו מים (תהלים קמ״ז:י״ח). או: השיב הפגרים להבריח העוף. (יב-יז) ויהי השמש באהטו – [כמשקל: ורחל באה (בראשית כ״ט:ט׳), והזקף בבי״ת, כי הוא מלעיל.]⁠טז וזה לנו לאות, כי ויקח לו את כל אלה (בראשית ט״ו:י׳) ביום אחד אחר שהקיץ ממחזה הנבואה. (יג) כי גר יהיה זרעך – נקרא בלשון הקודש האישיז שיש לו משפחה, כסעיף שהוא דבק בשורש, על כן נקרא: אזרח, כי טעמו: כאזרח רענן (תהלים ל״ז:ל״ה). וטעם גר – כמו: הגרגר שנכרת מן הסעיף. ויש חסירי לב שזה הטעם רחוק בעיניהם. ואילו היו יודעים טעם כל אות וצורתו אז היו מכירים האמת. ארבע מאות שנה – עד סוף זה הקץ מהיום. (יד) ואשר יעבדו – שיהיו להם עבדים. (טו) תבוא אל אבותיך – כנוי על המיתה כדרך כל הארץ. וטעם בשלום – שתחיהיח בכבוד, ולא כמו זרעך. (טז) ודור רביעי – רובי המפרשים השתבשו בפירוש: דור. והנה אמרו הקדמונים: עשרה דורות (משנה אבות ה׳:ב׳), ונמצא: לאלף דור (דברים ז׳:ט׳), ובאיוב: ארבעה דורות (איוב מ״ב:ט״ז). והנכון בעיני: כי פירוש דור – כמו: יושב, מגזרת: מדור באהלי רשע (תהלים פ״ד:י״א), ומדתו הקץ שידור אדם בחלדו, ויש ארוך ויש קצר. ודור רביעי – אחר היות זרעו גר, והטעם: על מצרים, וכן כתוב: כי גר היית בארצו (דברים כ״ג:ח׳). וכן היה קהת גר, ועמרם, ומשה גם אהרן, ובניהם שבו אל ארץ כנען. עון האמרי – פירשתיו בפסוק גדול עוני מנשוא (ראב״ע בראשית פירוש ראשון ד׳:י״ג). והזכיר האמורי בעבור תוקפו. והנה משה הרג המלכים הגדולים, והם מלכי האמורי, וחמשת מלכי האמורי נחברו על יהושע, ויש ראיות אחרות. וכן אמר הנביא: אשר כגבה ארזים גבהו (עמוס ב׳:ט׳). והמפרש1 האמורי מגזרת: אומר, לא אמר מאומה. (יז) ויהי השמש באה – כי בתחלה עודנה לא באה, וכן כתוב: לבוא (בראשית ט״ו:י״ב). ועלטה היה – חשך, וריעו ביחזקאל (יחזקאל י״ב:ו׳,ז׳,י״ב). והטעם: כי היה הלילה מעונן. או פירושו: אחר בוא האור הנראה בעבים. והנה תנור עשן – כדמות תנור העלה עשן ממנו, ובתוכו לפיד אש. (יז-יח) בין הגזרים – בין אותם הבתרים, וזאת השבועה, וכן: העגל אשר כרתו לשנים (ירמיהו ל״ד:י״ח). על כן כתוב אחרי זאת: ביום ההוא כרת י״י את אברם (בראשית ט״ו:י״ח). (יח) מנהר מצרים – הוא שיחור, ולא היאור. (יט) וקיני וקנזי וקדמוני מבני כנען, יש להם ב׳ שמות.⁠2 (כ-כא) והרפאים – זה שכתוב: ארץ רפאים (דברים ב׳:כ׳). ואל תתמה בעבור שכתוב: ואת הכנעני {וגו׳} ואת היבוסי אחריו. ודע כי השבעה גוים כנענים הם כולם, ועשתי עשר בנים היו לכנען (בראשית י׳:ט״ו-י״ח). ואחר שיזכיר הששה, יאמריט הכנעני על הנשארים. וכן בפרשה הזאת הם י׳ והם בפרט, ובמקום אחר בכלל. וכן: יהודה וישראל רבים (מלכים א ד׳:כ׳) אף על פי שיהודה מישראל הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בלקח טוב ובכ״י אוקספורד 271/8.
2 כלומר: ולכן לא נזכרו ברשימת בני הכנעני בבראשית י׳:ט״ו-י״ח. השוו ראב״ע בראשית פירוש ראשון י״ג:ז׳.
א ההוספה בכ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.
ב ״ערירים יהיו״ הושמט בכ״י פריס 177, והושלם מכ״י פריס 176 וכ״י לוצקי 827.
ג בכ״י פריס 177: בן.
ד ההוספה בכ״י פריס 177 ולוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.
ה כן בכ״י פריס 177. בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ברסלאו 53, ועוד עדי נוסח: המתרגם.
ו בכ״י פריס 177: בן.
ז המלים ״היתה שם״ הושלמו בכ״י לוצקי 827 ונשמטו בכ״י פריס 177.
ח מלת ״הדבר״ הושמטה בכ״י פריס 177, והושלמה מכ״י פריס 176, לוצקי 827.
ט ההוספה בכ״י פריס 177. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.
י כן בכ״י פריס 177, פריס 176, לוצקי 827. בכ״י פריס 177 בגליון: שוים.
יא ההוספה בכ״י פריס 177 ולוצקי 827 (חלק בגיליון). ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.
יב ההוספה בכ״י פריס 177 ובגיליון כ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.
יג בכ״י פריס 177: ונשבה.
יד ההוספה בכ״י פריס 177 ולוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.
טו כך בכ״י פריס 176, 177, 182 וכמו בפסוק בט״ו:י״ז, ועיינו ראב״ע שם. בכ״י לוצקי 827: ״לבוא״ (כמו בפסוק בט״ו:י״ב) ותוקן בין השיטין ל״באה״.
טז ההוספה בכ״י פריס 177 ולוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.
יז מלת ״האיש״ הושמטה בכ״י פריס 177, והושלמה מכ״י פריס 176, לוצקי 827.
יח כן בכ״י פרנקפורט 150. בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ס״פ I.24: שתהיה.
יט כן בכ״י ס״פ I.24, פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177, 176: ואמר.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144